אהבה בוגרת מול אהבה ילדית

אהבה ילדית הולכת לפי העיקרון,

'אני אוהב כי אני אהוב'.

אהבה בוגרת הולכת לפי העקרון,

'אני אהוב כי אני אוהב'.

אהבה ילדית אומרת,

'אני אוהב אותך כי אני צריך אותך'.

אהבה בוגרת אומרת,

'אני זקוק לך כי אני אוהב אותך'

רובנו קבלנו אהבה ילדית, ואנו לומדים במהלך החיים איך לתת לעצמנו ובמערכות יחסינו אהבה בוגרת.

כלומר, לא לאהוב מתוך החסך שלנו, מתוך הפצע שלנו, כי אז האהבה הופכת לנזקקות.

לאהוב מתוך החיבור שלנו לעצמנו ומישם לחיבור שלנו עם האדם האחר.

שם האהבה מרחיבה ומגדילה את שני האינדיבידואלים ואת הישות השלישית של הקשר עצמו.

באהבה בוגרת יש הבנה שהאדם אוהב אחרים כמו שהוא אוהב את עצמו.

אהבה בוגרת זו אהבה שרוצה לתת, מעצם הנתינה ולא מהמקום שחסר לי. ממקום של מלאות, מקום של אהבה.

לכן חשוב לשים לב- מתי אני צריכה לתת לעצמי אהבה, להרגיש אהובה על ידי ומהמקום הזה לאהוב החוצה. התנועה היא תמיד מבפנים החוצה.

מזמינה אתכן.ם להתבונן,

מאיזה מקום אני יוצרת קשר עם אדם אחר,

אהבה בוגרת או אהבה ילדית?