בנות ואימהות- מה עושה את הקשר הזה כל כך חזק ומורכב?

🍃כל אישה נושאת בתוכה את אימה וביתה.

בעצם, בכל אישה קיימת בת ואם אשר זקוקה לחניכה לטבעה הנשי רגשי רוחני, כמו גם אל טבעה הגופני- מיני.

החניכה נעשית ע"י האם הביולוגית שנולדנו מתוכה ובהמשך החיים ע"י עוד נשים חכמות וזקנות שאנו פוגשות בדרך, שמשמשות לנו כ"אימהות" במסע.

🍃הקשר בן אם וביתה הוא הקשר הרגשי החזק ביותר מבין הקשרים המשפחתיים.

הוא משפיע על כל הקשרים בחייה הבוגרים של הבת, המחפשת את דרכה בעולם.

🍃שיבת הבת לאימה;

המסע של הילדה, להבדיל מן המסע של הילד, הוא לחזור לקשר עם אימה.

ומכאן נוצרים שני מאבקים,

מבחינת הבת-

1- הפחד מניתוק האם.

2- הפחד להיות כמו האם.

ומבחינת האם-

1- הפחד שהבת תהיה כמוהה.

2- הפחד שתהיה שונה ממנה.

🍃חידוש הקשר;

יעשה ע"י היפרדות מהאם, התנסות ושיבה אליה.

בחידוש הקשר שתיהן עוברות חוויה של אובדן הקשר וזהו תהליך חשוב.

הוא חשוב כי הן עוברות טרנספורמציה ומגיעות חדשות יותר, עצמאיות יותר ובוגרות יותר לקשר החדש ביניהן.

🍃ההיפרדות מהאם והקושי;

הילדה, להבדיל מהילד, יותר מזדהה עם אימה, דבר שיוצר טשטוש גבולות ביניהן ומקשה על היפרדות.

זה יכול להביא ליצירת תחרות עם האם ו/או כעס פנימי על חולשתה או תלותה של האם בעולם.

🍃חשיבות ההיפרדות;

ההיפרדות של הבת מאפשרת גיבוש זהות נפרדת מהאם- ההבנה של מתי אני נגמרת ומתי אמא שלי מתחילה.

האיזון בין קשר וקירבה לבין שמירה על גבולות ונפרדות, עוזר למצוא את המינון הנכון של תמיכה רגשית ללא ביקורת והזדהות ביניהן.

🍃קשר מחודש עם האם;

קשר בריא שאינו סימביוטי או משתלט, מאפשר התפתחות נכונה של התפתחות העצמי של הבת.

קירבה נכונה מולידה קשר חיובי, מעשיר ומפרה עם הרגשות והעולם הפנימי של האישה.

ואז נוצר קשר הניזון מרגישותן הנשית האינטואטיבית ומהאמפתיה (ולא ההזדהות) שהן מפנות זו לזו.

🍃ולסיום,

על הבת להישאר בקשר עם האיכויות האימהיות הרגשיות שישרתו אותה כאישה וכאם בעולם והקשר, הוא אל טבעה הנשי הבסיסי הנעוץ בעצמי.

החשיבות של יחסי אם ובת הוא לאורך כל חייהן.

נפש הבת חייבת להמשיך להיות בקשר מתמיד עם המקור הראשוני- אימהי.