הפחד מלפגוש את הבן זוג

מוצאת את עצמך אומרת משפטים כמו:

"אני יכולה למצוא מישהו יותר טוב"

"אני לא רוצה לוותר על..."

"איני רוצה לשנות את חיי"

"אני עוד לא מוכנה"

בעצם מה שאת אומרת הוא:

"אני לא רוצה להשתנות בלי לדעת קודם, עד הפרט האחרון, איך אראה/ ארגיש אחר כך".

אי הרצון להתעמת ולפגוש את פצעיי או את פצעי האדם האחר, הבן זוג הפוטנציאלי, גורם לי להבין את הפחד האמיתי שלי מאינטימיות וממחויבות.

שבתוכו נמצא חוסר אמון גדול שנמצא בי.

אז מה לעשות?

בכל ירידה אל הלא מודע, מגיע זמן שפשוט מקווים לטוב סותמים את האף וצוללים למעמקים.

ואז מתחברות להן צמד המילים:

"אומץ לב" וגם המילה "גיבורה".

כי לאהוב באמת, יכולה רק הגיבורה הגוברת על פחדיה.

"לבסוף הם מביטים היטב בדבר ממנו הם פוחדים, ולמרבה הפרדוקס, מגיבים דווקא באמונה ובתהייה"